מהתקשורת

 מאת : נטע לי בינשטוק

פורסם: 13.5.10

כשמולי סלמור, חקלאי מבצרה, לקה בסרטן העור, הוא החל להילחם על חייו. הוא רק לא ידע שיאלץ להילחם גם בבירוקרטיה הישראלית.

בית המשפט הכיר בו כנפגע עבודה אבל בביטוח הלאומי לא רוצים לפצותו.

מדינה עם לב של אבן. כשמולי סלמור (65) מבצרה גילה לפני שמונה שנים שהוא חולה בסרטן העור, הוא לא חשב שהמאבק העיקרי שלו יהיה בירוקראטי.

למרות שבית המשפט פסק לאחרונה שהמחלה שלו תוכר כמחלה שנגרמה עקב עבודה שכללה שעות רבות תחת השמש, ולפיכך הוא זכאי לפיצוי כספי, הביטוח הלאומי בכפר סבא עדיין ואינו מוכן לפצותו.

עכשיו, אחרי שנלחם על חייו, הוא יוצא לקרב הביורוקרטי הבא, שמסתמן כקשה לא פחות. "איבדתי אמון במערכת", אמר השבוע בייאוש.

סלמור, עסק בחקלאות מגיל צעיר מאוד, למעשה מאז שהיה בן שמונה, אז הגיעה המשפחה מירושלים לבצרה. "חקלאים כמוני עובדים שמונה שעות בשמש", סיפר

השבוע סלמור, "ולא חושבים בכלל על החשיפה לשמש".

אלא שלפני שמונה שנים התבררו היטב נזקי השמש, כשנודע לסלמור כי לקה בסרטן העור, מלנומה. "עוד קודם לכן החלו להופיע אצלי כתמים על הידיים", סיפר.

"זה נקרא BBC, והייתי עושה ניתוחים קטנים ומוציא אותם כל פעם מחדש בבית החולים 'מאיר'. זה כבר היה אצלי דבר שבשגרה".

"עד שיום אחד אחרי ניתוח כזה קיבלתי טלפון לבוא לבית החולים, וידעתי. אמרתי לאשתי: 'זהו, הלך עליי'. ידעתי שאם רוצים שאבוא, סימן שמצאו משהו".

אכן סלמור צדק, והרופאים בישרו לו שגילו אצלו מלנומה. בתוך שבוע נקבע לו תור לניתוח, להוצאת גידול ממאיר מהכתף. "למזלי, גילו שהסרטן לא התפשט. מדובר בסוג סרטן מאוד אלים, ואם לא מגלים אותו בזמן, אפשר להתחיל לכתוב צוואה".

סלמור בינתיים החל לקרוא על סוג הסרטן שנתגלה אצלו, וגילה כי מדינת ישראל ואוסטרליה הן המובילות באחוזי המחלה, בה חולים בעיקר חקלאים כמוהו, וגם ילדים שנחשפים לשמש ללא הגנה.

"באחד הימים כשקראתי על המחלה, קראתי שהיא נחשבת כפגיעת עבודה בכל הקשור לביטוח לאומי", הוא מספר. "אני קיבלתי פטור מסוים כשבאתי אליהם, אבל לא הבנתי איך לא אמרו לי שום דבר.

חזרתי ואמרתי לפקידה שאני רוצה לתבוע הכרה במחלה שלי, והיא אמרה שאם עברו 12 חודשים, אני לא יכול לתבוע אף אחד, ולא יעזור לי כלום. ניגשתי לוועדה רפואית, והם החליטו שלא להכיר במחלה שלי".

סלמור החליט שלא לוותר, ושכר שירותי עורך דין, צחי פרום, שיעזור לו. "עורך הדין באמת הגיש תביעה לבית המשפט, ואמנם לקח 6 או 7 שנים, אבל הגענו לבית המשפט, ולפני שבועיים השופט פסק שאכן צריכים להכיר במחלה שלי כפגיעת עבודה".

למרות זאת, קיבל סלמור ביום חמישי האחרון מכתב מסניף הביטוח הלאומי בכפר סבא, בו נאמר כי הביטוח מכיר רק באחד מארבעת הסעיפים עליהם הוא תבע הכרה, בניגוד לדעתו של בית המשפט.

"מבחינתי זה עיקרון", הוא אומר. "אנחנו כל החיים משלמים לביטוח לאומי, וכשמגיע לנו משהו אנחנו לא מודעים לו, וגם כשתובעים את מה שמגיע לנו, אנחנו צריכים להרגיש כמו רמאים וגנבים מעצם הבקשה בכלל".

מהביטוח הלאומי נמסר: "בעקבות פסיקה הצהרתית של בית הדין שניתנה בעניינו של טלמור, לפיה נזקי השמש שפורטו בחוות הדעת הרפואית יוכרו כפגיעה בעבודה, החליט הביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע בעבודה. הודעה על כך נשלחה אליו ב-29 לאפריל והיום נשלח אליו אישור נוסף".

מאת: כתבת HRus

תאריך: 9.1.12

ראיון בלעדי עם עו"ד צחי פרום, העוסק בתביעות מול ביטוח לאומי ותביעות  

נזקי גוף עם התמחות בסרטן העור כתאונת עבודה.

מאת: יעקב דרומי

פורסם: 31.01.13

שני חברי קיבוץ שעבדו בחקלאות תבעו להכיר בסרטן העור בו לקו כ"פגיעה בעבודה". בית המשפט מצא רק במקרה אחד קשר בין המחלה לתנאי העבודה/

שני חברי קיבוץ, שני חקלאים, שני קיבוצים שונים, האחד בגליל העליון והשני בגליל המערבי; שתי מועצות אזוריות שונות, שני בתי דין אזוריים לעבודה, שני שופטים שונים, שני הרכבים; אותה מחלה - סרטן העור - אצל שני החברים, הטוענים אותה טענה ל"פגיעה בעבודה"; שני מומחים רפואיים שונים; והתוצאה - שתי פסיקות שונות, כל אחת והשמש שלה. מצאו את ההבדלים, שאכן קיימים בין המקרים והפסיקות.