פגיעה בעבודה? חקלאים מקיבוצים חלו בסרטן עור

שני חברי קיבוץ שעבדו בחקלאות תבעו להכיר בסרטן העור בו לקו כ"פגיעה בעבודה". בית המשפט מצא רק במקרה אחד קשר בין המחלה לתנאי העבודה.

יעקב דרומי פורסם: 31.01.13, 00:29

שני חברי קיבוץ, שני חקלאים, שני קיבוצים שונים, האחד בגליל העליון והשני בגליל המערבי; שתי מועצות אזוריות שונות, שני בתי דין אזוריים לעבודה, שני שופטים שונים, שני הרכבים; אותה מחלה - סרטן העור - אצל שני החברים, הטוענים אותה טענה ל"פגיעה בעבודה"; שני מומחים רפואיים שונים; והתוצאה - שתי פסיקות שונות, כל אחת והשמש שלה. מצאו את ההבדלים, שאכן קיימים בין המקרים והפסיקות.

במקרה הראשון, חלה חבר בגליל העליון במחלת סרטן עור מסוג BCC - Basal cell Carcinoma, וטוען כי מדובר ב"פגיעה בעבודה", שכן היא נובעת, לטענתו, מחשיפתו לשמש במסגרת עבודתו כאחראי על ענפי החקלאות בקיבוץ מאז שנת 2001.

תביעת התובע מהביטוח הלאומי לשלם לו דמי פגיעה - נדחתה. בית הדין לעבודה בנצרת מינה מומחה רפואי, ששלל קשר סיבתי בין הליקוי בעור של התובע לבין תנאי עבודתו. המומחה מציין כי "שכיחות המחלה באוכלוסייה גבוהה מאוד באנשים בעלי עור בהיר. ב-80% מהמקרים הסרטן מופיע בראש ובצוואר. חשיפה לשמש היא רק אחד מגורמי הסיכון, כאשר חשיפה לשמש בילדות היא גורם הסיכון המשמעותי והעיקרי למחלה זו".

מסקנתו של המומחה היא שיש ספק רב אם אכן החשיפה לשמש היא שגרמה למחלתו של התובע, שכן אין לתובע גורמי סיכון מהותיים להופעת נזקי שמש (עור בהיר, עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי, גיל מבוגר, נמשים בילדות, כוויות שמש בעבר).

לדעת המומחה הרפואי, קשורה הופעת המחלה אצל התובע "לגורמי הסיכון האישיים אצלו" ולא "לחשיפה התעסוקתית". התובע העיד שהיה מוגן בשמש במהלך עבודתו, באמצעים שונים (לבש בעבודתו מכנסיים ארוכים, חולצה עם שרוול ארוך מקופל, כובע מצחייה ומשקפי שמש), ולדעת המומחה הרפואי "היה מוגן מפני החשיפה התעסוקתית לשמש", מה עוד שהנגע הראשון בעור (הסימן למחלה), הופיע 12 שנים קודם לתחילת עבודתו בענף, ו"חובה היה על התובע להימנע מחשיפה נוספת לשמש במסגרת עבודתו, באמצעים שונים".

השופטת ורד שפר אומרת כי לחוות דעת של מומחה יש משקל רב, ודוחה את התביעה של חבר הקיבוץ.

במקרה השני, עותר חבר קיבוץ בגליל המערבי לכך שמחלות העור מהן הוא סובל תוכרנה כפגיעה בעבודה. התובע עבד במשך שנים במטעי הקיבוץ. לדבריו, תמיד לבש במהלך עבודתו מכנסיים ארוכים וחולצה עם שרוול ארוך, חבש כובע עבודה ונעל נעלי עבודה סגורות. באמצעות עו"ד צחי פרום הוא טוען כי מחלות העור שלקה בהן, מסוג BCC, ו-Solar Keratosis - הן תוצאה של חשיפותו ארוכת השנים לשמש, במסגרת עבודתו.

המומחה הרפואי מצא שהתקיימה אצל החבר "חשיפה תעסוקתית" ממושכת לנזקי שמש, היוצרת נגעים טרום-סרטניים הקשורים בקשר סיבתי רפואי לקרינת שמש מצטברת, ולכן קשורים לעבודתו של התובע. לכך יש גם קשר להתפתחות מלנומות באזורים חשופים, אך זאת בעיקר בראש ובצוואר. במקרה זה מדובר ב"גרורה של מלנומה בבית השחי", ואין תימוכין לכך, קובע המומחה, שזו קשורה בקשר סיבתי לחשיפה לשמש בעת עבודתו.

באשר למחלת BCC - גם כאן, בדומה למקרה הראשון, המומחה אינו חד-משמעי לגבי הקשר שבין סרטן מסוג זה לחשיפה בעבודה לשמש, כגורם הבלעדי האחראי במלואו להתפתחות הסרטן, שכן לפי הספרות המקצועית - גם חשיפה בילדות, גם כוויות שמש, אם היו, וגם החשיפה לסירוגין, בסופי שבוע, בעת חופשות ובפעילות שמחוץ לעבודה, תרמו את חלקן. אך כאן מעריך המומחה ש"חלקה של החשיפה בעבודה להתפתחות הסרטן הוא 50%, וחלקה של החשיפה בילדות, ומחוץ לעבודה - 50% נוספים".

בית הדין מקבל את התביעה נגד הביטוח הלאומי (שיוצג באמצעות עו"ד רויטל בורשטיין)

ככל שזו מתייחסת למחלות ה-BCC ו-Solar Keratosis. השופט אסף הראל מסביר כי ניתן להסיק מחוות הדעת של המומחה כי מנגנון הפגיעה מחשיפה לשמש הוא כזה המאפיין את תורת המיקרוטראומה (שורה של פגיעות זעירות החוזרות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך, שבמהלכן נגרמת הפגיעה).

בנוגע למחלת ה-Solar Keratosis מאמץ בית הדין את עמדת המומחה, כי זו "קשורה קשר סיבתי רפואי לעבודת התובע בחשיפה לשמש", וקובע כי מתקיים קשר סיבתי מלא בין העבודה לבין "הפגיעה בעבודה".

בהתייחס למחלת ה-BCC אומר בית הדין כי אמנם המומחה מעריך את חלקה של החשיפה לשמש בעבודה ב-50% בלבד, אך בית הדין מקבל את טענת פרקליטו של התובע: "די בשיעור זה כדי לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודת התובע, שכן מדובר בשיעור ממנו עולה כי קיימת השפעה משמעותית של תנאי העבודה על הופעת המחלה".

עם זאת, דוחה בית הדין את התביעה להכרה במחלת המלנומה, באשר הוא קובע שאין קשר סיבתי בין המלנומה הממאירה בבית השחי לבין תנאי עבודת התובע.