נפגעי עבודה

מאת: עו"ד צחי פרום

נפגעי עבודה הם כל מי שנגרם להם נזק גופני או נפשי כתוצאה מעיסוק בעבודתם או עקב תאונה שהתרחשה במקום העבודה, בדרך אליו או ממנו.
ישנם שני סוגים של נפגעי עבודה. הסוג הראשון הוא עובדים אשר נפגעו בתאונת עבודה, הסוג השני של נפגעי עבודה הוא עובדים שחלו במחלות מקצוע.

ההבדל בין מחלות מקצוע לתאונות עבודה

בדרך כלל ההבחנה בין תאונות עבודה למחלות מקצוע נעשית על רקע פתאומיות ההתרחשות שגרמה נזק גופני ו/או נפשי לעובד.
אירוע של תאונת עבודה הוא אירוע חד, המתפתח במהירות  וללא התרעה. בדרך כלל קל לייחס לתאונת עבודה זמן ומיקום מדויקים למדי.
מנגד, ככל שמדובר במחלות עבודה הפגיעה בעובד מתרחשת על פני זמן רב יותר ולא ניתן להצביע על אירוע מסוים וחד פעמי שהוא הגורם לה. כך למשל חשיפה יתרה לקרינת שמש לאורך שנים עלולה לגרום לעובד לפתח סוגים של סרטן עור, המחלה לא נגרמת מאירוע חשיפה לשמש חד פעמי וגם קשה לזהות מתי התפתחה המחלה.

לנפגעי תאונות עבודה קל יותר להוכיח זכאותם לפיצוי

מבין שני סוגי נפגעי עבודה שפורטו ניתן לומר שלעובדים שנפגעו בתאונת עבודה עלפי רוב קל יותר, מאשר לנפגעי מחלות מקצוע , להוכיח שהם זכאים לקבל פיצויים מן הגורמים הרלוונטיים (בדרך כלל מן המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח ולעיתים אף מן המעסיק).

הסיבה שנפגעי תאונות עבודה זוכים לקבל את שמגיע להם ביתר קלות היא שבדרך כלל הקשר בין הנזק שנגרם לעובד ואירוע התאונה הוא חד וברור. כשאדם נפגע בתאונה (במקום העבודה, בדרכו אליו או בדרכו חזרה) הוא כמעט תמיד זוכה לקבל מיד טיפול רפואי ומרגע זה מתקיים מעקב רפואי אחר מצבו. לפיכך קל להמציא תיעוד של הטיפולים שנעשו, משמעויות הנזקים שנגרמו התדרדרות/השתפרות במצב ועוד.

אדם שחלה צריך קודם כל להבין בעצמו שמחלתו נגרמה מתנאים אליהם נחשף בעבודתו.
מרגע שעולה חשד כזה נותרת בדרך כלל עוד דרך ארוכה עד לבירור הנושא לעומק, ביסוס החשד, איסוף די נתונים וחוות דעת והצגתם באופן מקצועי ותקיף עד לקבלת ההכרה הנדרשת מן הוועדות והערכאות המתאימות (כגון ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי ובית הדין לענייני עבודה).

 נפגעי עבודה כתוצאה ממחלות מקצוע

חוק הביטוח הלאומי מגדיר רשימה סגורה של מחלות מקצוע. כדי שמחלה תיחשב למחלת מקצוע צריכים להתקיים במצטבר שלושה תנאים:
•    המחלה נגרמה בגלל תנאים שנחשף אליהם העובד במסגרת היותו מועסק אצל מעסיק מסוים או במסגרת עיסוק במשלוח יד מסוים כעצמאי.
•    מדובר באחת מן המחלות הנמצאות ברשימת המחלות המפורטת בחוק הבי
דרך משפטית ארוכה ומורכבת יצטרך לעשות מי שיבקש להוכיח שמחלה שלקה בה ושאינה מופיעה ברשימה זו בכל זאת ראוי שתיחשב לו למחלת מקצוע. עם זאת חשוב לדעת כי מקרים כאלה כבר קרו לא מעט, ישנן מחלות שהוכרו כמחלות מקצוע על ידי בתי הדין לעבודה
•    במועד בו חלה העובד כבר הייתה מחלתו כלולה ברשימת מחלות המקצוע הנ"ל.
פגיעות "מיקרוטראומה"
בפסיקה בבתי הדין  לעבודה התפתחה דרך שלישית להוכיח נזק כתוצאה מעבודה וזאת באמצעות תורת ה"מיקרוטראומה" (Micro Trauma דהיינו פגיעות זעירות).
לפי הפסיקה בהקשר זה יוכלו לקבל הכרה כנפגעי עבודה גם מי נגרם להם נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים לאורך תקופה ארוכה.

לאור מאפייני ה"פתאומיות" החדות והמיקוד בזמן והמיקום של תאונות עבודה (כפי שתואר לעיל) ברור שקשה להוכיח שנזקים הנגרמים ממצבי מיקרוטראומה  מתמשכים הם תוצאה של "תאונת עבודה". לפיכך נפגעי עבודה שהגורם לפגיעה בהם הוא מיקרוטרואמה נדרשים פעמים רבות להגיש לבית הדין לענייני עבודה ערעורים על החלטות של רשויות המוסד לביטוח לאומי.

פניה לקבלת סיוע מגורמים מקצועיים

נפגעי עבודה, בין אם כתוצאה מתאונות עבודה או ממחלות מקצוע, יגדילו סיכוייהם לזכות בפיצוי הולם ככל שיקדימו לפנות לקבל ייעוץ וליווי משפטי מעו"ד המתמחה בייצוג של נפגעי עבודה.

מרגע הפגיעה יש חשיבות לכל צעד שנעשה מבחינת טיפולים רפואיים, התנהלות מול המעסיק, מול המוסד לביטוח לאומי ועוד.
רק עו"ד המתמחה בייצוג נפגעי עבודה יידע לכוון את צעדיכם כך שבסופו של דבר תוכלו לקבל את מירב הפיצוי המגיע לכם, בין אם מדובר בפיצוי חד פעמי, בקצבת נכות קבועה או בכל שילוב ביניהם.