פגיעות בעבודה וטופס 250

מאת: עו"ד צחי פרופ

למרבה הצער, מדי שנה נפגעים אלפי אנשים במדינת ישראל במקום התעסוקה, החל בפציעות קלות שאינן דורשות טיפול במוסד רפואי, ועד לפגיעות חמורות שישפיעו באורח דראסטי על חייו של העובד.

במקרים רבים פתוחה בפני הנפגעים אפשרות לקבל כספים והטבות, אשר יסייעו להם לשמור על יציבות כלכלית לאחר הפגיעה, וכן בהתמודדות, החלמה ושיקום ממנה. יחד עם זאת, הכרה מטעם הביטוח הלאומי כנפגע עבודה אינה בהכרח פשוטה, וככל שהפגיעה והתביעה המתלווה אליה חמורות יותר, כך מתארכת הדרך הבירוקרטית.
אחד הטפסים הראשונים והמהותיים ביותר בדרך להכרה הינו טופס 250 ביטוח לאומי.

הדרך להכרה מתחילה בטופס 250

כאמור, על מנת לקבל את הזכויות המגיעות לנפגע, עליו לעבור מספר שלבים המתחילים במילוי נאות של הטפסים. ואולם, את טופס 250 ביטוח לאומי לא ממלא העובד עצמו אלא מעסיקו, וכן קופת החולים אליה פנה מגיש התביעה. זאת מאחר שמטרת הטופס היא לקבל אישור מצד הגורם המעסיק כי העובד אכן הועסק אצלו בתקופה האמורה, ושפגיעתו קרתה בהקשר לעבודתו.

יש להדגיש כי לעיתים קרובות מדובר בסוגיה בעייתית, מאחר שמעסיקים רבים אינם ששים לדווח על פגיעות שהתרחשו במקום המצוי תחת אחריותם. לדוגמא, מעסיק מסוים עשוי לטעון כי העובד הגזים או שיקר בטענותיו לגבי תנאי העסקתו, משום החשש כי יהיה חשוף לתביעת נזיקין לאחר מכן. במקרים אחרים עשוי המעסיק לראות או לזכור את תנאי ההעסקה מזווית אחרת, ולכן למלא את טופס 250 ביטוח לאומי באופן שגוי או חסר.

עוד חשוב להבין כי טופס זה ילווה את מגיש הבקשה לכל אורך ההליך, וכי למילוי חסר, שגוי או לקוי עלולות להיות השלכות שליליות על סיכוייו של העובד לקבל את זכויותיו במלואן. מסיבה זו, עוד לפני שפונים אל המעסיק למילוי הטופס יש להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון רב ומומחיות בתחום ספציפי זה.

מילוי נאות של טופס 250

טופס 250 ביטוח לאומי מורכב למעשה מ- 4 חלקים, כאשר החלק הרביעי מפרט את מצבו הרפואי של החולה וממולא על ידי הגורמים הרלוונטיים בקופת החולים. ואולם, המשמעותי ביותר הוא החלק שלישי שעוסק כאמור בנסיבות שהובילו להתהוות המחלה בהקשר לתנאי התעסוקה, ועליו להכיל פירוט מלא ורחב ככל הניתן. מלבד זאת, טופס 250 ביטוח לאומי כולל שני חלקים מקדימים העוסקים בפרטיהם של המעסיק והעובד, וחשוב שימולאו בצורה מדויקת, ברורה ומלאה. לבסוף, חשוב לציין כי על המעסיק לחתום על הטופס בחותמת ובחתימה וכי במידה שמעסיק אינו מסכים למילוי הטופס צריך העובד לעדכן את הביטוח הלאומי עם הגשת הטפסים.

סרטן העור כפגיעה בעבודה

קיימים סוגים שונים של סרטן העור, כמו קרצינומת תאי הקשקש, הבסיס ומלנומה, ולכל סוג של סרטן העור תסמינים שונים. מאחר שמחלה זו אינה נמנית על רשימת מחלות המקצוע המוכרות על ידי הביטוח הלאומי, ניתן להכיר בה כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה.

מדובר במונח משפטי לפיו מחלות ופגיעות שונות מתהוות באופן הדרגתי, עקב חשיפה ממושכת וחוזרת לגורמים מזיקים כמו קרינת השמש או חומרים רעילים במקרה של סרטן העור.

תורת המיקרוטראומה אמנם מרחיבה לגבי חולי סרטן העור את האפשרות לזכות בהכרה כנפגעי עבודה, אך לא מדובר בתביעה פשוטה, ולרוב אף סבוכה מבחינה משפטית.
במקרה זה זחלה על התובע חובת הוכחת הישנות החשיפה לגורם המזיק בתדירות גבוהה, כגון חקלאי שיצא לעבוד מדי יום ביומו תחת כיפת השמיים ולאורך שעות ארוכות. בנוסף, עליו להוכיח את הקשר הרפואי הישיר בין החשיפה ובין המחלה המסוימת ממנה הוא סובל. קושי נוסף הוא מרווח הזמן הגדול שקיים לעיתים בין זיהוי המחלה ובין סיום התעסוקה.
ובכל זאת, החוק מתיר להגיש תביעה להכרה שנים רבות גם לאחר  מועד גילויו של הגידול הראשון  מה שמותיר פתח לאתר את כלל הגורמים ואירועי החשיפה אליהם, על מנת למצות את זכויות העובד הנפגע.

סימנים לגילוי סרטן העור

ראשית, חשוב לדעת כי סרטן העור עלול להתפתח לאורך זמן רב מבלי שיופיעו כאבים או סממנים חיצוניים, מה שעושה את הגילוי המוקדם למהותי ביותר להחלמה.
כאמור, לכל סוג מסוגי סרטן העור תסמינים מעט שונים, אף שקיים ביניהם דמיון כללי. לדוגמא, בקרצינומת תאי הבסיס, המכונה Bcc,  מופיעים בדרך כלל פצעים שנראים כמו צלקות ובליטות באזורים החשופים יותר לאור השמש, כדוגמת החזה, העורף, הפנים והגב. מאידך, בקרצינומת תאי הקשקש, המכונה Scc,  מופיעים בדרך כלל גושים נוקשים, אדמדמים ולא גדולים, או גלדים ופצעים בעלי קשקשים, גם כאן באזורים היותר חשופים לקרינת השמש. לעומת זאת, כאשר מלווים את סרטן העור תסמינים כגון שינויים בשומות מבחינת צבע וגודל או פצעים מנוקדים, ייתכן שמדובר במלנומה. בסוג ממאיר זה של המחלה יכולים להופיע הסימנים במרבית אזורי הגוף.

איזה טופס ממלאים נפגעי סרטן העור

נפגעי סרטן העור אינם צריכים להגיש טופס 250, המהווה כאמור הכרה בפגיעה מטעם מעסיק, אלא טופס 211 המהווה פנייה רשמית בתביעה להכרה כנפגע בעבודה אל הביטוח הלאומי. בטופס זה מצוינים פרטים בסיסיים בלבד הנוגעים לעבודה ולנסיבות הפגיעה, כך שרצוי לצרף אליו אישורים ומסמכים נוספים. לדוגמא, מומלץ לצרף אישורים מטעם מקומות תעסוקה שונים המעידים על עבודה בחשיפה לשמש, מסמכים רפואיים המעידים על סוג המחלה ממנה סובל התובע, וכן מכתב מטעם החולה שמפרט את היקף ותדירות החשיפה לשמש, ואמצעי ההגנה שננקטו או שלא ננקטו במקום העבודה.

בכל מקרה, ובמקרים של פגיעות מיקרוטראומה, ההמלצה הגורפת היא למלא את הטפסים הדרושים בעזרתו של עורך דין המומחה בייצוג מקרי פגיעה דומים.