מחלות מקצוע
מחלות מקצוע פוגעות באלפי עובדים בכל שנה. עובדי מוסך, מתדלקים, עובדי מחשב, מדבירים, נגרים, מורים, חקלאים וכו' הם חלק קטן מרשימת המקצועות בהם העובדים חשופים למחלות במסגרת עבודתם.
בישראל אין גוף שמפקח על נושא מחלות המקצוע ולכן קשה לקבל נתונים מדויקים על כמות העובדים הנפגעים במחלת מקצוע מידי שנה.
חשובה מאוד מודעות העובדים והמעסיקים מהן הסכנות הקיימות במקום העבודה, אך חשוב לא פחות שעובד שחלה במחלת מקצוע יוכל לממש את זכויותיו בביטוח הלאומי.
מה היא מחלת מקצוע
מחלה מקצוע היא מחלה לפי רשימת מחלות מוגדרות שנקבעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי, שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו.
מחלת מקצוע נגרמת כתוצאה מאופיו של מקצוע מסוים או בעקבות התנאים הסביבתיים הנלווים לו. מחלת מקצוע משויכת בהגדרתה לתאונות עבודה ומתייחסת הן לעובדים שכירים והן לעצמאיים. תקנות המוסד לביטוח לאומי מפרטות רשימת מחלות מקצוע מוכרות המזכות את הנפגע בקבלת פיצויים עקב אי כושר עבודה כתוצאה מהן. מאחר ומדובר ברשימת מחלות סגורה, מחלות שאינן מופיעות בה, אינן יכולות להיות מוכרות כמחלות מקצוע, גם אם יוכח שקיים קשר ישיר בינן ובין תנאי עבודתו של הנפגע, מה שיוצר לא פעם בעיתיות קשה לנפגעים רבים אשר מוצאים עצמם ללא כל פיצוי על נזקיהם.
תנאים להכרה במחלת מקצוע
התנאי הראשון והחשוב ביותר הינו כמובן שהמחלה ממנה סובל התובע הינה אחת מהמחלות המנויות בתקנות.
תנאי חשוב נוסף הינו שהעובד חלה במחלת המקצוע עקב עבודתו אצל המעביד. רכיב זה דורש כי יתקיים קשר סיבתי בין המחלה למקום העבודה. יכולים להיווצר מצבים שאומנם אדם חלה במחלת מקצוע, אך לא יוכח שדווקא תנאי עבודתו הם שגרמו למחלתו.
יודגש, כי לעיתים הנפגע פונה לביטוח הלאומי בתביעה להכרה במחלה ממנה הוא סובל כמחלת מקצוע ונדחה על ידי המוסד. במקרים אלו, שמורה לנפגע האפשרות להגיש ערעור על החלטת פקיד התביעות בביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה לצורך הוכחת טענותיו. ככל שבית הדין לעבודה יכיר במחלה ממנה סובל הנפגע שנדרש לעמוד כאמור בכל התנאים לעיל, הוא יוזמן לוועדה רפואית שתבדוק את דרגת נכותו.
דוגמאות ומקרים של מחלות מקצוע
את מחלות המקצוע ניתן לחלק לנושאים: מחלות הנגרמות ע"י גורמים כימים, מחלות הנגרמות כתוצאה מהרעלות, מחלות הנגרמות ע"י גורמים פיזיקליים ומכניים, מחלות הנגרמות ע"י גורמים ביולוגים, מחלות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לאבק.
.
סוגי מחלות מקצוע
ישנה רשימה ארוכה של מחלות הנגרמות כתוצאה מסביבת עבודה ותהליכי עבודה אשר מוכרות ע"י המוסד לביטוח לאומי כמחלות מקצוע
צרידות כתוצאה מעבודה
מורים, מרצים, זמרים, טלפנים סובלים מצרידות בקולם.
צרידות מוגדרת כהפרעה בקול ובאיכות הדיבור, דבר הפוגע בהבנת הדברים הנאמרים.
פעמים רבות שימוש מוגבר אינטנסיבי תוך כדי הרמת הקול יגרום לצרידות.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בצרידות כמחלת מקצוע ולנפגע נקבעת נכות רפואית בהתאם לסעיף 71 לתקנות קביעת דרגת נכות.
אסטמה
מחלה אשר מתפתחת אצל עובדים בעקבות שאיפת חומרים שונים אשר בסופו של דבר מביאים לאסטמה. ישנם מקצועות רבים בהם שואפים העובדים חומרים אשר יכולים לגרום לאסטמה תעסוקתית. כגון: ליטוש יהלומים, עבודה עם גירים, עובדים שעובדים עם אבקות, עובדים בתנאי פיח ועשן, עבודה עם צבע, עבודה במחסנים מאובקים, עבודה עם חומרים כימים , נגרים וכו'.
כדי להוכיח כי אסטמה נגרמה כתוצאה מעבודה על העובד להוכיח כי הוא חשוף במסגרת עבודתו לגורם מזיק שהביא במהלך הזמן להתפתחות של אסתמה.
עובד שחלה באסתמה וסבור כי מקום עבודתו הוא המקור למחלה מומלץ שיפנה לרופא תעסוקתי על מנת שזה יעזור במציאת הקשר בין האסתמה לבין תנאי העבודה.
מיקרוטראומה ופגיעה בגב התחתון
ישנם מקצועות ותחומי עיסוק רבים בהם העובד חשוף לפגיעה בעמוד השדרה התחתון. אם זאת מאחר ובעיות בעמוד השדרה התחתון שכיחות בקרב האוכלוסיה הכללית, לא כל עובד הסובל מבעיות בגב התחתון יוכר כנפגע בעבודה.
הדרך הפשוטה יותר להוכיח קשר בין בעיה בגב התחתון ובין העבודה היא "אירוע פיזי מיוחד או מאמץ בלתי רגיל ופתאומי" אשר הביא לנזק בעמוד השדרה . לדוגמא : הרמה פתאומית של משא כבד בעבודה ותוך כדי כך העובד מרגיש כאב חד בגב .
הדרך השנייה המסובכת יותר היא הוכחת קשר בין נזק לעמוד השדרה התחתון ובין העבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
ישנן פסקי דין רבים אשר דנים בהלכת המיקרוטראומה והפגיעה בגב אולם שני פסקי הדין המובילים הינם פסק דין עובדיה ופסק דין סליטה חסן.
בפסקי דין אלו קבע בית הדין את התנאים שיש להוכיח על מנת שבעיית גב תוכר כפגיעה בעבודה . על מנת שבעיית גב תוכר כפגיעה בעבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה, יש להוכיח שבוצעו תנועות חוזרות ונשנות או הרמה של משאות בתדירות גבוהה חוזרת ונשנית ולא מידי פעם.
כמו כן, יש צורך להוכיח כי אותם אירועים זעירים יפעלו על מקום מוגדר בגוף.
בנוסף, יש להוכיח כי התנועות החוזרות ונשנות תהנה "זהות במהותן" דהיינו, דומות אחת לרעותה. אין צורך להוכיח תנועות קבועות וסדירות אלא על הישנות של תנועות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר .
עבודה פיזית קשה אינה כשלעצמה בבחינת מיקרוטראומה.
חשוב להדגיש כי ישנם שני אלמנטים חשובים שיש להוכיח:
א. ההיבט העובדתי = תנועות חוזרות ונשנות או הרמה של משאות בתדירות גבוה חוזרת ונשנית.
ב. ההיבט הרפואי= קשר סיבתי בין התנועות החוזרות ונשנות וההרמה החוזרת ונשנית של המשקל הכבד ובין הנזק לעמוד השדרה התחתון.
מומלץ מאוד בטרם מגישים תביעה לפגיעה בגב התחתון בעילה של מיקרוטראומה להיוועץ הן עם רופא מומחה בתחום לצורך קביעת הקשר הסיבתי ומנגנון הפגיעה ולאחר מכן להיעזר ולהיוועץ בעו"ד המתמחה בתביעות מסוג זה.
