מקרוטראומה ופגיעה בגב תחתון
ישנם מקצועות ותחומי עיסוק רבים בהם העובד חשוף לפגיעה בעמוד השדרה התחתון. אם זאת מאחר ובעיות בעמוד השדרה התחתון שכיחות בקרב האוכלוסיה הכללית, לא כל עובד הסובל מבעיות בגב התחתון יוכר כנפגע בעבודה.
הדרך הפשוטה יותר להוכיח קשר בין בעיה בגב התחתון ובין העבודה היא "אירוע פיזי מיוחד או מאמץ בלתי רגיל ופתאומי" אשר הביא לנזק בעמוד השדרה . לדוגמא : הרמה פתאומית של משא כבד בעבודה ותוך כדי כך העובד מרגיש כאב חד בגב.
הדרך השנייה המסובכת יותר היא הוכחת קשר בין נזק לעמוד השדרה התחתון ובין העבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
ישנןם פסקי דין רבים אשר דנים בהלכת המיקרוטראומה והפגיעה בגב אולם שני פסקי הדין המובילים הינם פסק דין עובדיה ופסק דין סליטה חסן.
בפסקי דין אלו קבע בית הדין את התנאים שיש להוכיח על מנת שבעיית גב תוכר כפגיעה בעבודה על מנת שבעיית גב תוכר כפגיעה בעבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה, יש להוכיח שבוצעו תנועות חוזרות ונשנות או הרמה של משאות בתדירות גבוהה חוזרת ונשנית ולא מידי פעם.
כמו כן, יש צורך להוכיח כי אותם אירועים זעירים יפעלו על מקום מוגדר בגוף.
בנוסף, יש להוכיח כי התנועות החוזרות ונשנות תהנה "זהות במהותן" דהיינו, דומות אחת לרעותה. אין צורך להוכיח תנועות קבועות וסדירות אלא על הישנות של תנועות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר.
עבודה פיזית קשה אינה כשלעצמה בבחינת מיקרוטראומה.
חשוב להדגיש כי ישנם שני אלמנטים חשובים שיש להוכיח:
א. ההיבט העובדתי - תנועות חוזרות ונשנות או הרמה של משאות בתדירות גבוה חוזרת ונשנית.
ב. ההיבט הרפואי- קשר סיבתי בין התנועות החוזרות ונשנות וההרמה החוזרת ונשנית של המשקל הכבד ובין הנזק לעמוד השדרה התחתון.
מומלץ מאוד בטרם מגישים תביעה לפגיעה בגב התחתון בעילה של מיקרוטראומה להיוועץ הן עם רופא מומחה בתחום לצורך קביעת הקשר הסיבתי ומנגנון הפגיעה ולאחר מכן להיעזר ולהיוועץ בעו"ד המתמחה בתביעות מסוג זה.
