סרטן עור וביטוח לאומי

Basal Cell Carcinoma  BCC 
סרטן תאי הבסיס - סוג זה שכיח יותר, מהווה כ- 95% ממקרי סרטן העור.
הגידול מתפתח באיטיות, נוטה ליצור כיבים (פצעים) ומתפשט לעיתים רחוקות מאד לחלקי גוף אחרים.

Squamous Cell Carcinoma (SCC)
סרטן תאי הקשקש - שכיח פחות ומסוכן יותר מ - BCC. לעיתים רחוקות גידול זה מתפשט לבלוטות הלימפה האזוריות או לאיברים אחרים, אך בשכיחות גבוהה יותר מאשר סרטן תאי הבסיס.
יש חשיבות רבה לאבחון המוקדם ולטיפול בכל סוגי סרטן העור על מנת להשיג ריפוי ולמנוע נזק מקומי והתפשטות לאיברים הסמוכים.


Actinic Keratosis ( סולר קרטוזיס )
גידול טרום סרטני של הופעת כתמים מחוספסים בצבע אדום או חום באזורי העור החשופים לשמש. במקרים מסוימים עשויים כתמים אלו להיהפך לסרטן תאי הקשקש או סרטן תאי הבסיס.
Malignant Melanoma
מלנומה ממאירה של העור - גידול סרטני ממאיר שמקורו במלנוציטים שבעור ולכן צבעו חום כהה או שחור.
זהו סרטן אשר מתחיל בדרך כלל בעור. אצל גברים, נפוצה מלנומה ממאירה בעיקר בפנים ובעורף, ואילו אצל נשים שכיח סרטן זה בעיקר בגפיים. במקרים נדירים תופיע מלנומה ממאירה בחלקי גוף אחרים, דוגמת העין, הפה או מתחת לציפורן. הסרטן עלול להתפשט בעור, או לחלקים אחרים בגוף דרך מערכת הלימפה או הדם.
ידועים ארבעה סוגים של מלנומה ממאירה:
הסוג השכיח ביותר היא מלנומה המתפשטת שטחית (SSM, superficial spreading melanoma).
מלנומה קשרית (nodular melanoma) אשר עלולה לגדול במהירות רבה.
מלנומת נמש ממאירה (lentigo maligna melanoma) אשר תופיע בעיקר בפנים, ובעיקר בקרב אנשים מבוגרים. גידול זה מתפתח לאט במשך שנים.
מלנומה בגפיים (Acral lentiginous melanoma) – אופיינית לכפות הידיים והרגליים, וכן סביב לציפורני הבהונות.

הגורם הישיר והראשוני לסרטן העור הוא חשיפה לקרניים האולטרה סגולות של השמש. הקרניים האולטרה סגולות U.V - Ultra Viloet - הן חלק מהאנרגיה של השמש, והן בלתי נראות. קרינה זאת יכולה לגרום לכוויות בעור וגם לסרטן העור. סרטן העור שכיח יותר בארצות שבהן קרינת השמש חזקה ורבה, ובקרב אנשים שעובדים בחוץ כשהם חשופים לשמש, או מרבים לעסוק בפעילויות ספורט בחוץ.
לאנשים בהירי עור, במיוחד אדומי שיער וזהובי שיער, יש נטייה מוגברת לחלות בסרטן העור לעומת אנשים בעלי עור כהה. הדבר מוסבר בכך שצבע העור (פיגמנט העור) המלנין, מגן מפני השפעת השמש. התפתחות סרטן העור קשורה בחשיפה ממושכת או חריפה לקרינה אולטרה סגולה ולכן סרטן זה מופיע ברוב המקרים לאחר גיל 50. גורמים מסייעים נוספים: נטייה משפחתית ופגיעה במערכת החיסון של הגוף.

סרטן העור מוכר על ידי הביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה באמצעות מנגנון המיקרוטראומה. (פגיעות הזעירות).
את הפגיעה של השמש ניתן לחלק למנות קרינה קטנות, שחזרו על עצמן שוב ושוב כאשר כל פגיעה זעירה כזו ב – DNA או במערכת תוך תאיות אחת ניתנת כיום להדגמה באמצעי מחקר חדישים ומשוכללים. חלק מהפגיעות יתוקנו על ידי מערכת התיקון של הרקמות וחלקן ימשיכו להתקיים, להשתכפל ולהצמיח (בעידוד מנות נוספות של קרינת UV) שורה של תאים ממאירים, שברבות השנים יתגלו לעיננו כסרטן העור.
אדם אשר עבד בחשיפה יום יומית ממושכת לקרני השמש לאורך תקופה של לפחות מספר שנים וברבות הימים התפתח אצלו סרטן העור ( אחד הסוגים או כולם יחדיו ) יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע בעבודה במנגנון המיקרוטראומה. הנפגע צריך להוכיח לביטוח הלאומי הן את עצם החשיפה לשמש במהלך העבודה ( להבדיל מחשיפה בשעות הפנאי ) והן את הקשר הסיבתי בין החשיפה לשמש ובין הופעת סוג הסרטן ממנו הוא סובל ( האחד הוא שאלה עובדתית והשנייה שאלה רפואית).

עובד אשר עבד בשמש ואשר סובל ממחלת סרטן העור ורוצה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה, צריך להוכיח כי הוא עובד או עבד במשך תקופה ארוכה (בד"כ מספר שנים) מידי יום בחשיפה ממושכת לקרני השמש.
סרטן העור הינה מחלה "דוגרת" כאשר בדרך כלל עובר זמן רב בין מועד החשיפה לקרני השמש ובין הופעת גידולי העור ומחלת סרטן העור כאשר לפעמים הדבר לוקח שנים מאז התחלת החשיפה ועד להופעת הגידול הראשון כאשר לאחר מכן במהלך השנים ממשיכים וצצים גידולים חדשים.
על הנפגע למלא טופס ב.ל. 211 אליו מומלץ מאוד לצרף :
תיעוד הרפואי בדבר גידולי העור מהן הנפגע סובל (בעיקר חשוב תוצאות הבדיקות הפתולוגיות) אשר מלמדות על סוג הסרטן ממנו סובל הנפגע.
אישור ממקומות העבודה ( במידה וניתן ) על סוג העבודה ועל ביצוע העבודה בחשיפה לשמש ובמשך כמה שנים.
מומלץ לגשת לרופא העור ולבקש ממנו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בה מצויינת האבחנה הרפואית של הגידולים מהם סובל הנפגע .
מומלץ מאוד לצרף לטופס התביעה :
דף חתום על ידי הנפגע שם מציין בפני המוסד לביטוח לאומי את סוג העבודה אותה ביצע בשטח בחשיפה לשמש,
אופי העבודה בשמש.
כמה שנים עבד בשמש.
כמה שעות ביום הוא נחשף לשמש.
איזה ביגוד לבש במהלך העבודה.
סוג המיגון לחבש ומתי פרץ לראשונה הסרטן אצלו.
במידה וישנם אנשים נוספים / חברים לעבודה שיכולים להעיד לטובת הנפגע כי אכן עבד בשמש ועל התקופה בה עבד בשמש, רצוי ומומלץ לצרף תצהיר חתום על ידם ביחד עם טופס התביעה.
במקרים רבים, מומלץ להסתייע ביחד עם הגשת התביעה בחוות דעת רפואית של רופא עור באשר לקשר הסיבתי בין חשיפתו של הנפגע הספציפי לשמש ובין הופעת הגידול הסרטני כאשר רצוי שחוות הדעת תסתמך ותציין את המחקרים הרפואיים עליה היא מסתמכת בקביעת הקשר הסיבתי.
 

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מקבל את התביעה, פקיד התביעות יעשה מספר פעולות לצורך החלטה האם להכיר בתביעה בגין סרטן העור כפגיעה בעבודה או האם לדחותה
א. יאסוף תיקים רפואיים של הנפגע.
ב. יפנה לנפגע לקבלת פרטים או מסמכים נוספים.
ג. יכול ויזמן את הנפגע לחקירה באשר לעובדות עליהם הצהיר באשר לעבודתו בחשיפה לשמש וזאת אל מול הנתונים הקיימים בביטוח לאומי באשר להצהרה שהצהיר הנפגע על עבודותיו במהלך השנים.
ד. להיוועץ עם רופא המוסד או רופא חיצוני בשירות המוסד (בדרך כלל רופא בתחום העור ) באשר לקשר הסיבתי בין אופן וכמות החשיפה של העובד לשמש כנטען ובין פרוץ סוג הגידול הסרטני ממנו הוא סובל .
ה. לאחר קבלת חוות הדעת יחליט פקיד המוסד לביטוח לאומי האם להכיר בתביעה כפגיעה בעבודה או האם לדחות את התביעה כאשר הוא ישלח מכתב תשובה לנפגע בו הוא מפרט את הגידולים שהוכרו כפגיעה בעבודה וכן תאריך ההכרה . במידה ויתקבל מכתב הדוחה את התביעה, יפרט פקיד המוסד את הסיבות בגינן נדחתה תביעתו של הנפגע וכן יציין כי הנפגע זכאי להגיש ערעור על החלטת הדחייה לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מיום קבלת מכתב הדחייה.

במכתב ההכרה שישלח על ידי הביטוח הלאומי יקבע המועד בו הוכרה הפגיעה. למועד ההכרה חשיבות גדולה מאוד שכן מועד ההכרה הוא זה שיקבע את השכר לפיו תחושב הקצבה או המענק לו יהא זכאי הנפגע. בהתאם לחוק, חישוב הקצבה או המענק יעשה לפי השכר של הנפגע ברבע השנה שקדמה למועד ההכרה בפגיעה. לכן, ככול שכרו של הנפגע ברבע השנה שקדם לפגיעה היה גבוה יותר, כך התגמול שיקבל בגין הנכות שתיקבע לו יהא גבוה יותר.
מועד ההכרה שיקבע על ידי הביטוח הלאומי יהא בדרך כלל המועד שבו פרצה מחלת סרטן העור לראשונה כפי שעולה לראשונה מהתיעוד הרפואי שקיים בתיקו הרפואי של הנפגע העומד בפני הועדה הרפואית או פקיד התביעות . מועד ההכרה יהא לעולם המועד הראשון שבו פרצה המחלה (הגידול הסרטני) גם אם מאוחר יותר ובמשך השנים פרצו גידולים סרטניים נוספים וחדשים. לכן, ישנה חשיבות גדולה בהגשת התביעה להכרה מהר ככול שניתן לאחר גילוי הגידול הסרטני. במידה ובהמשך מתפתחים גידולים סרטניים נוספים/חדשים, תמיד ניתן להגיש בקשה להחמרת מצב בהתאם לתקנה 36. (ראה פירוט על החמרת מצב).
 

חולי סרטן עור רבים שחלו במחלת סרטן העור לגידוליה השונים כגון: (BCC,SCC, מלנומה וסולר קרטוזיס) אינם מודעים לעובדה כי במידה ומחלת סרטן העור מקורה בחשיפה לשמש במהלך שנות העבודה, הינם זכאים לתבוע את הביטוח הלאומי בתביעה להכרה כנפגעי עבודה, ולכן לפעמים חולפות שנים רבות בין פרוץ המחלה והגידולים ובין הגשת התביעה לביטוח הלאומי.

האם העובדה כי חלפה תקופה ארוכה בין פרוץ המחלה לראשונה ובין מועדבו הוגשה התביעה לדמי פגיעה ולהכרה כנפגע בעבודה, משמעותה כי התביעה התיישנה ?

המוסד לביטוח לאומי מבחיןבין הזכאות לדמי פגיעה בגין תקופת אי הכושר,לבין הזכאות להכרה כנפגע בעבודה וכן מה שקורה בפועל.

סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע :

"א. כל תביעה לגמל ת כסף תוגש תוך שניים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, אולם רשאי המוסד ליתן גמלה, כולה או מקצתה, אף אם נתבע אחרי המועד האמור .

ב.הוגשה תביעה אחרי המועד האמור על פי סעיף קטן א', וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד התקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לוהגמלה שהוא זכאי לה ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור."



בהתאם לחוק, פרק הזמן שיש להגיש את התביעה לביטוח הלאומי הינו 12 חודשים, אולם הביטוח הלאומי רשאי להכיר בפגיעה, כולה או חלקה, לכל היתר לפרק זמן שלא יעלה על 12 חוד שים שקדמו למועד בו הוגשה התביעה.

כאמור,בתביעה לסרטן העור, המועד הקובע את הזמן להגשת התביעה הוא המועד בו התגלתה המחלה לראשונה.
על פי החוק יש להגיש התביעה תוך 12 חודשים מהיום שבו התגלתה המחלה לראשונה. בפועל,מרבית התביעות מוגשות תקופה ארוכה לאחרהמועד בו התגלתה המחלה לראשונה ולפעמים מספר שניםלאחר מכן.משמעות הדבר כי התובע לא יוכל לקבל דמי פגיעה בגין תקופת מחלה או בגין תקופת אי הכושר שלו, אולם עדיין אין הדבר משמעותו כי התביעה להכרה כנפגע בעבודה תידחה.

בפועל, גם אםהזכאות לדמי פגיעהחלפה,אך התובע הצליח להוכיח בפני הביטוח הלאומי כי עבד בשמש במשך שנים רבות וכי קיים קשר סיבתי רפואי בין החשיפה לקרני השמש במהלך שנות העבודה ובין הגידולים הסרטניים מהם הוא סובל, תביעתו להכרה כנפגע בעבודה תוכר והוא יהא זכאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכותו .

בהתאם לסעיף 107 א' לחוק הביטוח הלאומי, את התביעה לקביעת דרגת הנכותיש להגיש תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרו התנאים המזכים במענק.אם הוגשה תביעה מאוחר יותר, ישולם מענק, אל אף האמור בסעיף 296 ב' אולם סכום המענק יופחת כל חודש איחור בקצבה אחת.

זה המקום לציין כי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, זכאי נפגע שנקבע לו נכות שבין 9% - 19% למענק חד פעמי השווה למכפלת הקצבה החודשית ב -גמלאות .

מאחר והמועד בו תוכר תביעתו של חולה סרטן העור כנפגע בעבודה הוא המועד בו התגלתה המחלה לראשונה, דהיינו פעמים רבות שניםלפני המועד בו הוגשההתביעה לקביעת דרגת הנכות,הוועדה הרפואית תבדוק אותו ותקבע את שיעור נכותו כתוצאה ממחלת סרטן העור אשר הוכרה כפגיעה בעבודה, אולםלמישתיקבע לו הועדה הרפואית נכות בשיעור של 9% - 19% תופחת לו גמלה אחת בכל חודש שאיחר בהגשת התביעה לאחר 12 חודשים מהמועד שבו הוכרה תביעתו כפגיעה בעבודה.

לדוגמא, אדם החולה במחלת סרטן העור המגיש תביעה להכרה כנפגע בעבודה 4 שנים לאחר פרוץ המחלה, בהנחה שתביעתו תוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי ושתקבעלו ע"י הועדה הרפואית נכות בשיעור של 10% בגין פגיעתו, אזי פועל מאחר שחלפו 48 חודשים מהמועד שבו הוכרה התביעה, יופחתו של 36 גמלאות והמענק הכספי שהוא יקבל יהא מענק של 12 גמלאות בלבד.

שונה המצב כאשר נקבעת לחולה סרטן העור נכות העולה על 20% שכן אז הוא זכאי על פי החוק לקצבה חודשית קבועה החל מהמועד בו הוגשה התביעה לראשונה לדמי פגיעה בתוספת12 חודשים רטרואקטיביים בהתאם לסעיף 296 ב' לחוק .

לדוגמא, חולה סרטן העור הגיש את התביעה להכרה כנפגע בעבודה 4 שנים לאחר פרוץ המחלה, ונניח כי תביעתו הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה ונקבעה לו ע"י הועדה הרפואית נכות בשיעור של 20% , אותואדם יהא זכאי לקצבה חודשית קבועה החל מהיום בו הגיש את התביעה להכרה כנפגע בעבודה בתוספת 12 קצבאות חודשיות נוספות.

אשר על כן, אל להם לחולי סרטן העור אשר עובדים במשך שנים רבות בחשיפה לקרני השמש, להירתע מהגשת תביעות לביטוח הלאומיבאמצעות עו"ד המתמחה בתחום,וזאתעל מנת שיוכרוכנפגעי עבודה גם אם חלפו חודשים ארוכים ואפילו שנים רבות מאז התגלתה ופרצה מחלת סרטן העור לראשונה.

חולה סרטן העור המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע בעבודה זכאי להגיש בקשה לקביעת דרגת הנכות שלו בעקבות מחלת סרטן העור. חולים רבים אינם יודעים בגין איזה בעיות/מגבלות יקבעו להם אחוזי נכות.
חשוב מאוד: לדאוג כי בוועדה הרפואית ישב רופא מתאים לצורך קביעת שיעור הנכות של הנפגע. פעמים רבות המוסד לביטוח לאומי מזמן את הנפגע לרופא אשר אינו מתאים לקביעת דרגת הנכות כאשר במקרים אלו עלולה להיקבע דרגת נכות אשר אינה תואמת את מצב הנפגע . כאשר מדובר בגידולים של סרטן העור עדיף לעמוד על כך כי בוועדה הרפואית ישב רופא עור כאשר אם מדובר בצלקות בלבד ניתן לבקש כי ישב בנוסף מומחה לכירורגיה פלסטית.
במידה והנפגע עבר ניתוחים להסרת הגידולים הסרטניים (כפי שנעשה בדרך כלל) יקבע רופא הוועדה הרפואית את דרגת הנכות בגין הצלקות שנותרו כתוצאה מהכריתה הכירורגית בהתאם לסעיף 75 לתקנות קביעת דרגת הנכות.
בנוסף, במידה ולנפגע גידולים טרום סרטניים מסוג סולר קרטוזיס (מעין כתמים אדומים וחומים על פני עור הגוף) יקבע רופא הוועדה את שיעור הנכות בהתאם לסעיף 84 המפנה לסעיף 81 לתקנות.
כאשר לנפגע סרטן מסוג מלנומה ממאירה יש להבדיל בין מלנומה מסוג שטחית (INSUTEׂׂ) לבין מלנומה עמוקה ומסוכנת אשר שלחה גרורות ובגינה נאלץ הנפגע לעבור, בנוסף לכריתת הגידול עצמו, כריתת בלוטת זקיף, בלוטות לימפה ולעבור הקרנות, טיפולים כימותרפיים ולקבל טיפול תרופתי מיוחד לצורך בלימת המחלה (ITERFERON).
כאשר מדובר במלנומה שטחית, תיקבע הנכות בגין הצלקת בלבד שנותרה בעקבות כריתת הגידול לפי סעיף 75 לתקנות. כאשר מדובר במלנומה עמוקה ומסוכנת ששלחה גרורות, תיקבע נכות בנוסף לצלקת, לפי סעיף 1 (3) לתקנות.

סרטן העור היא מחלה פרוגרסיבית אשר מעולם לא מפסיקה וגם אם הנפגע אצלו התגלה גידול סרטני עבר כריתה והסרה של הגידול, אין משמעות הדבר כי בעתיד לא ימשיכו ויצוצו אצלו גידולים חדשים. גם אם הנפגע מפסיק להיחשף לשמש, בדרך כלל, עדיין ימשיכו לצאת בגופו גידולים סרטניים חדשים שכן הגידולים החדשים שצצים הם בגין אותה החשיפה של הנפגע לשמש לפני 20-30 שנים.
חולה סרטן העור שהוכר כנפגע בעבודה, משמעות הדבר כי ההכרה לעולם נשארת וכי גם אם צצים בגופו גידולים סרטניים נוספים וחדשים, הוא אינו צריך בכל פעם להגיש תביעה חדשה להכרה כנפגע בעבודה.
נפגע שתביעתו הוכרה ושנקבעה לו דרגת נכות ולאחר מכן, במהלך השנים התגלו אצלו גידולים חדשים בגינם עבר כריתות כירורגיות נוספות או שמצב העור שלו בגין הסולר קרטוזיס החמיר, ראשי בחלוף 6 חודשים ממועד הוועדה האחרונה להגיש תביעה להחמרת מצב לפי תקנה 36 ולבקש כי יוזמן לוועדה רפואית חוזרת לצורך קביעה של שיעור הנכות "החדש" בעקבות החמרת המצב מאז הוועדה הרפואית הקודמת.