גזזת

מבוא :

גזזת הינה מחלה פטרייתית אשר גורמת לזיהום ונגעים על פני העור .

מחלת הגזזת היתה מחלה נפוצה מאוד בקרב הישוב היהודי בארץ ובעולם, במיוחד לפני שנים רבות אולם היא הוכחדה במהלך השנים כמעט לחלוטין.

חלק גדול של היהודים אשר עלו לארץ בשנות ה – 40 וה- 50 סבלו מגזזת ומנגעים על פני העור, בעיקר אצל העולים יוצאי צפון אפריקה. אולם, למרבה הצער הטיפול שהיה נהוג ומקובל באותה התקופה היה מתן הקרנות של קרני רנטגן על המקום הנגוע על מנת להביא לנשירתם של השערות הנגועות, ולאחר מכן חיטוי וניקוי של העור הנגוע, בעיקר עור הקרקפת.

בשנות ה – 60 הופסק הטיפול בהקרנות כנגד גזזת לאחר שבשנת 1958 נכנס לשימוש טיפול חלופי בשם הגריזופולבין, תרופה המוזרקת לווריד ומונעת את התפשטות המחלה והדבקתה את הסביבה.

הטיפול שקבלו חולי הגזזת בין השנים 1946-1960 גרם לחלק גדול מהם נזקים בלתי הפיכים וקשים מאוד ברבות השנים, נזקים אשר באו לידי ביטוי בגידולים שפירים על קרומי המוח, הצטלקויות וחוסר שיעור, בעיות בבלוטת התריס, גידולי סרטן שונים ועוד.

פרופ' ברוך מודן ערך מחקר  מקיף על אלו שקבלו הקרנות ומצא באופן חד משמעי כי קיים קשר ישיר בין טיפולי ההקרנות שניתנו לחולי הגזזת לבין הופעת חלק גדול מהנזקים אשר הופיעו אצלם ברבות השנים כאמור לעיל.

בשנת 1994 נחקק החוק לפיצוי נפגעי גזזת לפיו מי שקיבל הקרנות בין השנים 1946-1960 זכאי לפיצוי בגין נזקים אותם מגדיר החוק .

מי זכאי להגיש תביעה :

כל תושב שקיבל או שטוען שקיבל טיפול בהקרנה כנגד מחלת הגזזת או תושב שהוא "שאר" של מי שטופל כאמור . ( החוק מגדיר מי יחשב כ"שאר" ).

שלב ראשון - ועדת מומחים :

מי שמעוניין להגיש תביעה תחת החוק, צריך למלא את טופס התביעה ולשלוח אותו ללשכת הבריאות המחוזית במקום מגוריו.

התביעה נבדקת על ידי וועדת מומחים ( מורכבת משופט ושני רופאים ) אשר מזמנת את התובע לדיון ולבדיקה רפואית והיא צריכה להחליט האם אכן התובע קיבל טיפול הקרנתי כנגד גזזת בשנים הרלוונטיות. וועדת המומחים היא זו אשר מחליטה האם, בהתאם לסיפורו של התובע, בדיקתו הקלינית, תמונות שהציג התובע, עדויות של בני משפחה, בהתאם למחלות והבעיות אשר הופיעו אצל התובע, האם להכיר בתובע כנפגע גזזת כאמור בסעיף 1 לחוק.

במידה וועדת המומחים מחליטה לדחות את התביעה, ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה לבית הדין לעבודה . (ניתן גם להציג בפני הוועדה ראיות חדשות ועדויות חדשות אשר לא עמדו בפני הוועדה ולבקשה לבדוק התביעה פעם נוספת).

שלב שני – הוועדה הרפואית :

במידה וועדת המומחים החליטה להכיר התובע כנפגע גזזת, יקבל התובע זימון לוועדה רפואית לצורך קביעת שיעור נכותו .

הוועדה הרפואית מורכבת משלושה רופאים אשר תפקידם לקבוע האם לקה התובע באחת מהמחלות המנויות בתוספת לחוק לפיצוי נפגעי גזזת וכן לקבוע את שיעור הנכות בגין אותה מחלה / בעיה ממנה סובל התובע.

ערער על החלטת הועדה מדרג ראשון :

מי שחושב שהוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה לו נכות רפואית בשיעור נמוך או שלא הכירה במחלה כלשהי, זכאי לפנות לוועדה רפואית לערערים בתוך 60 ימים מיום קבלת החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון.

פיצויים ותגמולים :

התשלום בגין הנכות שנקבעה על ידי הועדה הרפואית מתבצע באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

אחוזי נכות שבין 5%-39% מזכים במענק חד פעמי של כ – 1,450 ₪ לכל אחוז נכות.

אחוזי נכות שבין 40%-74% מזכים במענק חד פעמי בסכום של 85,000 ₪ ובנוסף בקצבה חודשית אשר נעה בין 800 ₪ - 1,500 ₪.

אחוזי נכות שבין 75%- 100% מזכים במענק חד פעמי ל 170,000 ₪ ובנוסף בקצבה חודשים של 2,000 ₪.

החמרת מצב :

נפגע שמצבו הרפואי החומר וחלפו לפחות 180 יום מאז הוועדה האחרונה שקבעה את שיעור נכותו, זכאי להגיש בקשה להחמרת מצב, בלווי תיעוד רפואי אשר תומך בבקשה. במידה ואכן המחלה או הבעיה מופיע ברשימת המחלות המנויות בחוק, יוזמן הנפגע לוועדה רפואית אשר תבדוק אותו מחדש ותקבע האם אכן מצבו הוחמר וכן את שעור נכותו החדש.

במידה ואחוז ההחמרה ממשוכלל שנקבע לתובע קטן מ – 10% מזו שנקבע בוועדה הקודמת, לא ישולמו לתובע הפרשים כספיים .

על החלטת הועדה הרפואית להחמרת מצב ניתן להגיש ערער בתוך 60 ימים מיום קבלת החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון .

סיכום :

חלק גדול מנפגעי הגזזת מימשו זכאותם על פי החוק וקיבלו פיצוי בגין נכותם, אולם עדיין ישנם נפגעים רבים אשר טרם מימשו את זכאותם על פי החוק או שמצבם הרפואי הוחמר ולא פנו לוועדה רפואית להחמרת מצב לצורך קביעת שיעור נכותם החדש.

במידה ועברתם טיפולים כנגד גזזת בשנים הרלוונטיות, ונתגלו אצלכם מחלות וגידולים, או שמצבכם הרפואי הוחמר במהלך השנים, רצוי לפנות בהקדם לעו"ד המתמחה במימוש זכאותם של נפגעי גזזת על מנת שזה יוכל לעזור לכם לקבל את מלוא זכויותיכם על פי החוק.

 בברכה ואריכות ימים,

  עו"ד צחי פרום